הצרעה הגרמנית (Vespula germanica), היא אחד ממיני הצרעות הנפוצים ביותר בישראל. למרות שמה, מקורה לא רק בגרמניה, אלא באופן כללי באירופה, צפון אפריקה ומערב אסיה, וכיום היא נפוצה במקומות רבים נוספים בעולם.
אנחנו בחברת הדברה בטוחה נתקלים לעתים קרובות בבעיות שקשורות לצרעה זו, ומטרתנו היא לספק לכם את כל המידע שדרוש כדי להבין כיצד להתמודד איתה בצורה יעילה ובטוחה, אז נלמד עכשיו אתכם קצת לעומק על הצרעה הגרמנית.
הצרעה הגרמנית היא זו שאתם ככל הנראה מדמיינים כשאתם חושבים על צרעה. גופה מחולק ל-3 חלקים עיקריים: ראש, חזה ובטן, כמו רוב החרקים. צבעיה העיקריים הם שחור וצהוב, כשיש לשילוב הצבעים הזה דפוס קבוע ומפוספס על בטנה של הצרעה.
סימני הזיהוי העיקריים של הצרעה הגרמנית:
* אורך גוף המלכה: 12-16 מ"מ.
* אורך גוף הפועלות: 11-13 מ"מ.
* אורך גוף הזכרים: 11-16 מ"מ.
* ראש: שחור עם סימנים צהובים.
* חזה: שחור עם סימנים צהובים על חלקו האחורי.
* בטן: צהובה עם נקודות ופסים שחורים.
* רגליים: 6 צהובות.
* מחושים: שחורים.
* כנפיים: שקופות ומקופלות לאורך הגוף במנוחה.
למרות שהצרעה הגרמנית והצרעה המזרחית (Vespa orientalis) שייכות לאותה משפחת צרעיים, ישנם מספר הבדלים משמעותיים ביניהן:
מאפיינים | צרעה גרמנית | צרעה מזרחית |
גודל | 11-16 מ"מ | 25-35 מ"מ |
צבע עיקרי | שחור וצהוב | חום-אדמדם |
סימנים מיוחדים | פסים ונקודות שחורים על הבטן | פס צהוב על הבטן ונקודה צהובה על הראש |
מיקום הקן | בעיקר תת-קרקעי | בעיקר מעל לפני הקרקע |
התנהגות | פחות תוקפנית | יותר תוקפנית |
תפוצה | נפוצה יותר באזורים עירוניים | נפוצה יותר באזורים כפריים |
צרעות גרמניות נמשכות למגוון רחב של גורמים בסביבתן. הבנת גורמי המשיכה הללו יכולה לסייע בהפחתת הסיכון להתקלות בהן ובמניעת הגעתן לבתים ולמבנים. הצרעות הגרמניות הן אוכלות-כל ומחפשות מקורות מזון מגוונים, הן מן החי והן מן הצומח.
גורמי המשיכה העיקריים של הצרעה הגרמנית:
√ מזון מתוק: פירות בשלים, שתייה מתוקה, דבש.
√ מזון עשיר בחלבון: בשר, דגים, חרקים אחרים.
√ ריחות חזקים: בשמים, קרמים ריחניים.
√ צבעים: גוונים בהירים ופרחוניים.
√ מקורות מים: בריכות, מזרקות, כלי השקיה.
√ מקומות מסתור: חללים צרים, סדקים בקירות, חורים באדמה.
הצרעות הגרמניות ידועות בנטייתן להקים את קן במקומות מוסתרים ומוגנים. אתם אולי מדמיינים קן צרעות על עץ או מתחת לשולי גג, אך הצרעות הגרמניות מעדיפות לבנות את קיניהן דווקא מתחת לפני הקרקע או בחללים סגורים נמוכים. מיקומים אלה מספקים לצרעות הגנה מפני תנאי מזג האוויר וכן מפני מטורפים פוטנציאליים.
מקומות נפוצים שבהם ניתן למצוא קיני צרעות גרמניות כוללים:
* חורים וחללים באדמה
* מתחת למרפסות
* בתוך פתחים בקירות
* בארגזי תריסים
* במחסנים
* בגינות מוזנחות
* בקרבת מקורות מים
חשוב לציין כי הצרעות הגרמניות יכולות להתאים את עצמן למגוון רחב של סביבות, ולכן לעתים ניתן למצוא את הקנים שלהן גם במקומות פחות צפויים.
הקן של הצרעה הגרמנית הוא בעל מבנה מורכב, מה שמעיד על היכולות ההנדסיות המרשימות של חרקים אלה. הקן בנוי מחומר דמוי נייר, אותו מייצרות הצרעות על ידי לעיסת עץ וערבובו עם הרוק שלהן.
מאפייני הקן של הצרעה הגרמנית:
* צורה: בדרך כלל כדורית או אגסית
* גודל: יכול להגיע לקוטר של 30-60 ס"מ בשיא העונה
* מבנה פנימי: מורכב משכבות של חלות דבש מסודרות אופקית
* צבע: אפור או חום בהיר
* פתח כניסה: בדרך כלל בתחתית הקן
* קיבולת: יכול להכיל אלפי צרעות
הקן גדל ומתרחב במהלך העונה, כאשר הצרעות מוסיפות שכבות חדשות של חלות דבש ומרחיבות את המעטפת החיצונית. בסוף העונה, כאשר הטמפרטורות יורדות, רוב אוכלוסיית הקן מתה, למעט המלכה המופרית שמחפשת מקום מסתור לחורף.
עקיצת הצרעה הגרמנית יכולה להיות כואבת ומגרדת, אך ברוב המקרים היא לא מסוכנת לאדם בריא. עם זאת, חשוב להיות מודעים לסיכונים הפוטנציאליים ולדעת כיצד להגיב במקרה של עקיצה.
התגובה לעקיצת צרעה גרמנית כוללת:
√ כאב חד במקום העקיצה
√ אדמומיות ונפיחות מקומית
√ גירוד או צריבה באזור הפגוע
√ עבור רוב האנשים, תסמינים אלה חולפים תוך מספר שעות עד ימים.
ישנם מצבים בהם עקיצת צרעה גרמנית עלולה להיות מסוכנת:
1. תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס): אנשים עם רגישות יתר לארס צרעות עלולים לחוות קשיי נשימה, סחרחורת, בחילה ונפיחות בפנים או בגרון. במקרים אלה, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי דחוף.
2. עקיצות מרובות: במקרים נדירים של התקפה מאסיבית, כמות גדולה של ארס עלולה לגרום לתגובה מערכתית חמורה.
3. עקיצה באזורים רגישים: עקיצה בפה, בגרון או בעיניים עלולה להיות מסוכנת יותר ומצריכה תשומת לב רפואית.
חשוב לזכור כי הצרעות הגרמניות בדרך כלל עוקצות רק כשהן מרגישות מאוימות או כאשר הקן שלהן בסכנה. לכן הימנעו מלנסות להתעסק עם הקן בכל דרך שהיא, והעדיפו להזמין מדביר צרעות כדי לטפל בו.
הדברת צרעות גרמניות זו משימה מורכבת שדורשת זהירות ותכנון קפדני, והיא נעשית לרוב בעזרת תרסיס דביק שמשתק את הצרעות ומאפשר פינוי בטוח ומוחלט של הקן. במהלך הדברה מקצועית חייבים לפנות את הקן ואת המלכה שבתוכו, מכיוון שהיא הבעיה העיקרית שגורמת לחזרתן של הצרעות. לכן פתרונות כמו מלכודות (ביתיות או מקצועיות) לא באמת יעזרו לטפל בצרעות – עד שלא מדבירים את המלכה, הצרעות ימשיכו להגיע.