חושדים שיש לכם פשפשים במזרון? המומחים של הדברה בטוחה יסבירו לכם כעת איך לזהות את הבעיה, איפה לחפש את הפשפשים, כיצד להיפטר מהם ולנקות אותם מהמזרון ואיך למנוע מהם להגיע בחזרה בעתיד.
אם אתם קמים בבוקר עם נקודות אדומות מגרדות על הגוף, יש סיכוי לא רע שיש לכם אורחים לא רצויים במזרון. זה יכול כמובן להעיד על בעיות אחרות, כמו פרעושים, יתושים או כיני יונים, אז כדי לוודא שאכן מדובר בפשפשי מיטה חפשו גם את הסימנים הבאים:
כתמים על המזרון: קודם כל, תחפשו כתמים חומים-שחורים קטנים על הסדין או המזרון – זו בעצם הצואה של הפשפשים (מצטערים על הפרט הגועלי הזה, אבל אתם חייבים לדעת). לפעמים תראו גם נקודות דם קטנות על הסדינים, וזה קורה כשמועכים בטעות פשפש שזה עתה סיים לאכול. לא תצליחו לנקות את הסימנים האלה בקלות, כי הם מכילים דם שקשה לניקוי עם מים.
ריח מוזר בחדר: מרגישים ריח מתקתק ומוזר בחדר? זה עוד סימן אזהרה. הפשפשים מפרישים פרומון עם ריח מיוחד שאפשר להרגיש כשיש אוכלוסייה גדולה שלהם. זה ריח מעופש ומעט מתקתק, קצת כמו של פטל או דובדבנים, אך לא ממש נעים.
נשלים של נימפות: הנימפות הן הדרגות הצעירות של הפשפשים, וככל שהן גדלות הן משילות את שכבת השלד החיצונית שלהן. מה שנותר זה שלד שקוף של חרק, ותוכלו למצוא את זה על הסדין והמזרן אם תבחנו אותם טוב טוב.
אז בואו נדבר תכלס – איפה מוצאים את הפשפשים על המזרן? ובכן, לאורך שעות היום הם מתחבאים, אז תצטרכו לרדת לברכיים, להיעזר בפנס וזכוכית מגדלת, ולחפש טוב טוב בתפרים ובקפלים של המזרון – במיוחד בפינות ולאורך התפרים. הפשפשים עצמם נראים כמו גרעינים של תפוח בצע חום-אדמדמים בגודל של כ-5 מ"מ. אם אתם רואים משהו שזז תצלמו ותשלחו לנו בוואטסאפ. אגב, אל תתמקדו רק במזרון. הפשפשים האלה אוהבים להסתתר גם מאחורי תמונות על הקיר, בחריצים של הפרקט, במסגרת המיטה ואפילו בשקעים חשמליים. כן, כן, הם ממש יצירתיים! חפשו בכל מקום שכזה ברדיוס של כ-2 מטר מהמיטה.
פשפשי מיטה הם בעיקר מטרד מעצבן והם לא מהווים סכנת חיים. העקיצות שלהם יכולות להיות ממש מציקות, ויתכן שתפתחו תגובה אלרגית קלה – גירוד, אדמומיות ואולי גם נפיחות. אם אתם סובלים מעור רגיש, זה יהיה מורגש יותר. משהו שפחות מדברים עליו זה הנזק הנפשי שהם גורמים לו. בתכלס, לדעת שיש חרקים שזוחלים עליך בלילה זה סיוט אמיתי! אנשים מדווחים על חרדה, בעיות שינה, ואפילו פראנויה, גם אחרי ההדברה. זה לגמרי מובן ואנחנו רואים את זה הרבה בעבודה שלנו. עוד דבר שנציין זה שהם יכולים לגרום לאנמיה אצל ילדים במקרים של נגיעות חמורה, אך אנחנו לא נתקלנו בזה עד היום.
מניסיון של שנים בשטח, אנחנו יודעים שצריך לפעול בכמה חזיתות במקביל:
טיפול בחום: רעל לא עושה להם כלום, אבל חום הורג אותם תוך שנייה! תכניסו את המצעים למכונת הכביסה על החום הכי גבוה שבטוח להם למשך 30 דקות לפחות. גם שמיכות, כריות, בגדים, וילונות – כל מה שהיה בחדר ויכול להיכנס למכונת הכביסה, צריך להיכנס לתוכה.
לגבי המזרון עצמו: שואב אבק עם ראש צר יעזור להוציא חלק מהפשפשים והביצים, אבל זה ממש לא מספיק. אנחנו משתמשים בקיטור חם בלחץ גבוה. אם יש לכם קיטור משלכם, יכול להיות שגם זה לא יספיק. עליו להגיע ל-200 מעלות לפחות.
דבר אחרון וחשוב – אל תוציאו רהיטים מהחדר לחדרים אחרים! זו טעות נפוצה שרק גורמת לפשפשים להתפזר יותר בבית. עדיף להישאר רגע עם הבלגן בחדר אחד ולטפל בו כמו שצריך.
אז אחרי שהפשפשים חוסלו נשארתם עם הלכלוך שלהם. מה עושים איתו? קודם כל שואבים את המזרון ביסודיות עם שואב עקב עוצמתי (אנחנו עושים את זה כחלק מתהליך ההדברה של פשפשים). כדי להסיר את הכתמים שעל המזרן, ערבבו סבון פשוט עם מים קרים, טבלו בתמיסה מטלית ונסו לטפוח על הכתמים. אם זה לא עזר, נסו מי חמצן.
נהיה כנים איתכם – יש מזיקים שאפשר לטפל בהם לבד, ויש מצבים שפשוט חייב להזמין בשבילם מדביר מקצועי. אם ניסיתם לטפל לבד בבעיה וראיתם שזה לא עזר, אז ברור שהבעיה חמורה יותר ממה שחשבתם. תבינו שהפשפשים מסתתרים לא רק על המזרן, אלא גם מאחורי מסגרות תמונות, בשקעים, בארונות וברהיטים אחרים, וכל שבוע שאתם מבזבזים הוא שבוע שבו הפשפשים מתרבים, ובסופו של דבר הם יתחילו לעבור גם לחדרים אחרים, אז כדאי שלא לדחות את הטיפול. אפשר להיפטר מהפשפשים במהירות ובטיפול אחד זול, במקום לחכות שהבעיה תחמיר ותצריך כמה ביקורים יקרים.
כיסוי מזרון מעצמו לא יפתור לכם את הבעיה אם כבר יש פשפשים. אבל! יש לו תפקיד חשוב במניעה ובמעקב אחרי הבעיה. כיסוי איכותי (ואנחנו מדגישים – איכותי!) יכול למנוע מפשפשים חדשים להתמקם במזרון שלכם. הוא גם עוזר "לכלוא" פשפשים שכבר נמצאים בפנים ואיכשהו התפספסו בהדברה, ככה שהם לא יוכלו לצאת ולהתרבות, אבל זה חייב להיות כיסוי אטום לחלוטין עם רוכסן איכותי ועמיד. ההמלצה שלנו בהדברה בטוחה, היא לא להסיר את הכיסוי מהמיטה לפחות למשך שנה וחצי, כי הפשפשים יכולים לשרוד עד 400 ימים בלי אוכל.